רשלנות בטיפולים ניתוחיים

רשלנות רפואית בניתוחים: כל מה שחשוב לדעת

רשלנות רפואית מוגדרת כמתן שירות רפואי ללא נקיטת מידת הזהירות הסבירה הדרושה וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל שלא היה מתרחש אלמלא המחדל הרפואי.

כאשר מטופל לא מקבל את הטיפול הנכון והראוי ונגרם לו נזק, הוא זכאי לפיצוי מהמוסד הרפואי והגורם אשר טיפל בו. רשלנות רפואית יכולה להיגרם על ידי כל מי שמוסמך במתן שירותים רפואיים. כלומר לא רק על ידי רופאים אלא גם מטפלים ברפואה משלימה, אלטרנטיבית, רדיולוגים בטעויות באבחנה של בדיקות הדמיה, מפענחי רנטגן, אח/ת, מטפלים סיעודיים, כל גורם מטפל במוסד הרפואי אשר לקח חלק בטיפול באירוע.

התביעות הנפוצות ביותר הן תביעות של איחור או טעות באבחון ורשלנות בניתוחים.

ניתוחים רפואיים דורשים ידע וניסיון נרחבים, מיומנות גבוהה ואחריות מקצועית. הצלחת הניתוח תלויה לא רק ביכולות הרופא המנתח, אלא גם במיומנות הצוות הנלווה אליו (ביניהם הרופא המרדים), בסנכרון בין כל הגורמים בחדר הניתוח ובהכנה לניתוח. רשלנות בניתוחים יכולה להתבטא במגוון מקרים, העיקריים הם:

1. רשלנות בניהול הניתוח:

1. • השארת גוף זר: השארת כלי ניתוח או חומרים אחרים בגוף המטופל.
   • כשלים בזמן אמת: טעויות במהלך הניתוח עצמו, כמו ביצוע פעולות כירורגיות בצורה לא נכונה.
   • סיבוכים רפואיים: גרימת זיהומים או דלקות עקב חוסר תשומת לב לפרטים או תנאים סטריליים לא מתאימים.
   • גרימת מוות ברשלנות: תוצאה קטסטרופלית של ניהול לא נכון של הניתוח או הטיפול לאחריו או כשל בהרדמה.

2. רשלנות באבחון וטיפול לאחר הניתוח:

1. • אי אבחון בזמן של דימומים: התעלמות מתסמינים או היעדר בדיקות מספקות / ניטור של מצבו של המטופל לאחר הניתוח; פגיעות באיברים פנימיים סמוכים במהלך הניתוח, ניקוב או חתכים שלא אותרו בתום הניתוח או סמוך לאחריו.
   • תפירה או סגירה של האזור הניתוחי באופן כושל.
   • אי מתן טיפול תרופתי נחוץ: אי מתן תרופות למניעת זיהומים או להקלת כאבים בצורה נכונה.
   • אי ביצוע פעולות למניעת זיהומים: אי מתן כיסוי אנטיביוטי נדרש או חוסר הקפדה על נהלי היגיינה.
   • כשלון הניתוח: ניתוחים שבוצעו שלא בהתאם לפרקטיקה המקובלת ותוצאות הניתוח אינן טובות ומצריכות ניתוחים חוזרים; מצבים שבהם היו חלופות ניתוחיות טובות יותר אשר לא הוצעו למטופל, באמצעותן ניתן היה להשיג את מטרת הניתוח.
   • סוגיות של מידע חסר: במקרים בהם נמנע מהמטופל מידע חיוני לשיקול האם להיכנס לניתוח מסוים או חלופות אחרות בפרוצדורה הניתוחית, רופא או המוסד הרפואי אשר לא מוסרים מידע מהותי למטופל, אודות הסיכויים, הסיכונים וכל חלופות הטיפול, עלולים להיתבע בגין רשלנות רפואית.
   • הסכמה מדעת: טופס הסכמה מדעת חייב לכלול הסבר מפורט על כל ההיבטים הרלבנטיים. החתימה על טופס זה אינה מספיקה; ההסכמה חייבת להינתן לאחר מתן הסבר מפורט למטופל והבנתו המלאה את הסיכונים והסיבוכים שעלולים להיגרם בניתוח.

חוק זכויות החולה מחייב קבלת הסכמה מדעת לפני ניתוחים מורכבים. המטופל חייב להיות מודע לסיכונים, לחלופות טיפוליות ולתהליך ההחלמה. טופס הסכמה מדעת חייב לכלול הסבר מפורט על כל ההיבטים הרלבנטיים.

נקבע בפסיקה כי ישנה חובת רישום, רשלנות רפואית מתגבשת כבר מעצם חוסר ניהול תקין של רישומים רפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים. מקרה כזה הוא אחד מרבים בהם העדרו של רישום מסודר של מהלך המחלה ושל הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת ממצאים לאחר האירוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול הנאות בחולה עצמו בזמן אמת.

• הסכמה מפורשת: ההסכמה נדרשת להיות בכתב ולכלול תמצית של ההסבר שניתן למטופל.
• תהליך ההסכמה: ההסבר חייב להינתן בצורה ברורה וללא לחץ, בכדי לאפשר למטופל זמן לשאול שאלות ולהבין את כל ההיבטים.

ההרדמה היא חלק קריטי בכל ניתוח. רופאים מרדימים נדרשים לניסיון רב ולביצוע הערכות מדויקות. רשלנות בהרדמה כוללת:

• מינונים שגויים של תרופות: מתן מינון שגוי של חומרי הרדמה.
• שימוש בסוג הרדמה לא מתאים: בחירת סוג הרדמה שאינו מתאים למטופל או לסוג הניתוח.
• בקרה רשלנית: חוסר פיקוח על המטופל במהלך הניתוח או ההתאוששות ממנו.

תביעות רשלנות רפואית מחייבות ידע של הסוגיה הרפואית הנדונה והיוועצות עם מומחים מתאימים, איסוף תיעוד בצורה מקיפה על מנת לסקור כל מידע רפואי, גיליונות אשפוז, מרשמים, הפניות לבדיקה, מועדי ההפניות לבדיקות ביחס לתלונות המטופל, דו"ח על מהלך הניתוח, בדיקת המדדים במהלך הניתוח, דו"ח סיעודי לאחר ניתוח.

במסגרת השירות, משרדנו פועל לאיסוף כל המידע על מנת לבחון באופן מעמיק אם היתה סטיה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בכל אחד משלבי הטיפול.

לעיתים במסגרת תביעות רשלנות רפואית מועלית טענה בדבר תיעוד חסר, כאשר המסמכים הרפואיים לא נערכו כנדרש ו/או כאשר אין פירוט אודות מהלך הניתוח ומידע מהותי נוסף, הדבר יוביל להיפוך נטל הראייה אל כתפי הרופא המנתח או המוסד הרפואי.

השלבים בניהול תביעת רשלנות רפואית:

בשלב הראשון בבחינת תביעת רשלנות רפואית, על המטופל להוכיח כי הרופא או הצוות הרפואי לא עמדו במבחן "הרופא הסביר", שהצוות לא פעל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת.

בשלב השני, יש להראות קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם.

בשלב השלישי, כימות הנזק: סכום הפיצויים תלוי בחומרת הנזק, גיל המטופל ומצבו התפקודי לפני הניתוח.

ראשי הנזק הנתבעים במסגרת תביעות רשלנות רפואית הן הפסדי שכר לתקופת השיקום שלאחר הניתוח הכושל והפסדי שכר לעתיד כולל פנסיה וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות שנגרמו והוצאות נלוות אחרות, במידה והמטופל נדרש לסיוע מצד שלישי לביצוע פעולות יומיומיות ניתן לקבל פיצוי גם עבור עזרה זו, אף אם ניתנה באמצעות קרובי משפחה, קיימים ראשי נזק ספציפיים לרשלנות רפואית כמו פגיעה באוטונומיה על הגוף, נזק בגין אובדן סיכויי החלמה, פיצויים עבור ניתוחים חוזרים שנועדו לתיקון המחדל.

במקרים שנותרת נכות לצמיתות מדובר בפיצויים של מאות אלפי שקלי וגם מיליוני שקלים.

תביעות בגין נזקים של עד 2,500,000 ₪ מוגשות לבית משפט השלום. מעל לסכום זה, התביעות מוגשות לבית המשפט המחוזי.

מרבית התביעות ברשלנות רפואית מנוהלות בבית המשפט המחוזי לאור סכומן.

במסגרת ניהול תביעות הרשלנות רפואית יש אפשרות לפנות להליך של גישור במטרה לייעל את התהליך ולהגיע להסדר מהיר יותר מאשר ניהול ההליכים בבית המשפט.

אם חוויתם רשלנות רפואית בניתוח, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בתחום זה.

עו"ד ניצן הלל, בעלת ניסיון רב, מציעה ליווי מקצועי ואישי לכל לקוח, תוך דגש על אמינות ומקצועיות. במשרדה, כל לקוח זוכה לשירות מותאם אישית ולטיפול משפטי מקיף שמטרתו להשיג את הפיצוי המירבי.