צוואות – מה כדאי לדעת?

צוואה הנה מסמך משפטי במסגרתו מורה אדם מה יעשה ברכושו ונכסיו לאחר מותו, ולמי הם יחולקו. בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), ניתן להוריש את העיזבון בהתאם להוראות החוק או במסגרת צוואה. לפיכך, בעיקרון מומלץ לעשות צוואה רק במידה ומעוניינים לקבוע בה הסדר חלוקה אשר שונה מזה הקבוע בחוק הירושה.

נדגיש כי חשוב לפנות לעורך דין מנוסה לצורך ניסוחה של הצוואה ומומלץ שלא לעשות זאת לבד, ללא סיוע משפטי.

הצוואה הינה המסמך היחידי במסגרתו ניתן להורות מה יעשה בעזבונו של המנוח, כך שכל הסכם בדבר ירושתו של אדם וכן ויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – הינם בטלים, וחסרי כל תוקף.

סוגי הצוואות

על מנת שהצוואה תהיה בתוקף, עליה להיערך בהתאם לאחת מארבע הדרכים לעשייתה, אשר מפורטות בחוק הירושה.

  1. צוואה בכתב יד – צוואה שכתובה כולה בכתב ידו של המוריש, מתחילתה ועד סופה, וכן נושאת תאריך הכתוב בכתב ידו וחתימת ידו, בהתאם לסעיף 19 לחוק הירושה.
  2. צוואה בפני עדים – צוואה שנערכת בכתב ובחתימת ידו של המצווה, בנוכחותם של שני עדים, המאשרים בחתימתם שהמצווה הצהיר בפניהם שזוהי צוואתו, ושהוא חתם עליה בפניהם, בהתאם לסעיף 20 לחוק הירושה. זו הצוואה הנפוצה ביותר, מאחר שהיא בדרך כלל נערכת על ידי עורך דין, אשר משמש כאחד העדים, דבר המבטיח את סיכויי הצוואה לקבל תוקף כנדרש.
  3. צוואה בפני רשות – צוואה שהמוריש מצהיר עליה בפני גורמים ציבוריים כגון שופט, נוטריון, חבר בית דין דתי או רשם לענייני ירושה, בהתאם לסעיף 21 לחוק הירושה. הגורם הציבורי יקריא את הצוואה בפני המצווה, ולאחר שהמצווה יצהיר כי זו אכן צוואתו, יחתום עליה אותו גורם הציבורי.
  4. צוואה בעל פה – צוואה נדירה המותרת רק למי שעומד למות או שרואה את עצמו עומד מול המוות בנסיבות המצדיקות זאת, בהתאם לסעיף 23 לחוק הירושה. המצווה אומר את הצוואה בפני שני עדים שמבינים את לשונו, והעדים רושמים את דבריו בזכרון דברים ומפקידים אותו ברשם הירושה. אם המצווה נותר בחיים חודש ממועד עריכת הצוואה – היא מתבטלת.

צוואה הדדית: עריכת צוואות הדדיות

חוק הירושה מאפשר לבני זוג לערוך צוואה הדדית משותפת או שתי צוואות הדדיות, מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. בצוואה הדדית קובעים בני הזוג כי עם מות אחד מבני הזוג, יעבור עזבונו של בן הזוג אשר נפטר לבן הזוג אשר נותר בחיים. במות שני בני הזוג יועבר העיזבון לצד שלישי, שניתן להגדיר בצוואה או להפנות לחלוקה לפי חוק הירושה.

חוק הירושה במתכונתו הנוכחית, במקרים רבים אינו תואם לרצונותיהם של בני זוג המעוניינים להוריש את עיזבונם בצורה מסוימת. חוק הירושה קובע כי עם מות אחד מבני הזוג, יחולק עזבונו של בן הזוג הנפטר – מחצית לבן/בת הזוג ומחצית לילדיו באופן שווה ביניהם. עם זאת, זוגות רבים מעוניינים לשנות את סדר ההורשה הקבוע בחוק, ולקבוע כי עם מות אחד מבני הזוג, יעבור עזבונו של בן הזוג שנפטר לבן/בת הזוג שנותר בחיים, ורק לאחר מות שני בני הזוג יועבר עיזבונם לילדיהם.

עריכת צוואה הדדית מאפשרת לשנות את הקבוע בחוק הירושה ולהשאיר את הונם של בני הזוג בידיהם עד למות שני בני הזוג.

צוואה הדדית שונה במתכונתה ובמהותה מאשר צוואה רגילה. אדם המצווה להוריש את רכושו ועזבונו בצוואה רגילה יכול לחזור בו ולשנות את צוואתו, לבטלה ולערוך צוואה חדשה השונה מקודמתה.

בשונה מצוואה רגילה, חוק הירושה מכיר בהסתמכות בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר כשמדובר בצוואה הדדית, ועל כן, קשה לשנות צוואה הדדית שנחתמה זה מכבר או לבטלה. חוק הירושה קובע כי "לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

  1. בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
  2. לאחר מות אחד מבני הזוג –
    1. כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
    2. לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.

יצוין כי הוראות סעיף זה יחולו אם אין בצוואה ההדדית הוראה אחרת. ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

עם פטירתו של המוריש, לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, קיים פרק זמן הקבוע בחוק בו ניתן להגיש התנגדות כמו לכל צוואה אחרת.

המועד להגשת התנגדות לצוואה הנו שבועיים מיום הפרסום בדבר הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה בעיתון יומי, או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם לענייני ירושה.

על מנת להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה הדדית, יש להגיש לרשם לעניני ירושה כתב התנגדות במספר עותקים מספיק עבור בית המשפט ובעלי הדין, לפרט בה את נושא התנגדותו ונימוקיה, ולצרף אליה את כל המסמכים שעליהם היא מתבססת, בצירוף תצהיר של מגיש בקשת ההתנגדות, המאמת את העובדות הנטענות בכתב ההתנגדות. לכתב ההתנגדות יש לצרף קבלה המעידה על תשלום האגרה שנקבעה, ייפוי כוח – אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין וכן טופס פתיחת הליך לפי תקנה 7א לתקנות סדר הדין האזרחי.

ההמלצה היא כי הצוואה תכלול סעיף המפרט מה כולל עזבונו של המוריש. על המצווה לכלול בסעיף נפרד את כל הרכוש והזכויות אשר יהיו שייכים לו בעת מותו, מבלי להשמיט שום רכוש או זכות (אחרת לאחר הפטירה יהיה צורך הן בהוצאת צו ירושה והן בהוצאת צו קיום צוואה – עניין אשר יקשה על היורשים). יש לפרט בסעיף זה כי העיזבון יכלול את כל נכסי המקרקעין שיש למוריש זכויות בהם הן קנייניות והן חוזיות, והן את כל המיטלטלין שברשותו ו/או השייכים לו והנמצאים ברשותו של אחר בעת פטירתו, את כל הכספים בחשבונות בנק במדינת ישראל, מניות, מטבע זר, ניירות ערך, פיקדונות, תוכניות חסכון בכל בנק בתחומי מדינת ישראל ו/או בעולם כולו ומבלי יוצא מן הכלל חסכונות בכל בנק בישראל ו/או בבנק לאומי וזכויות מכל מין וסוג שהוא אשר יש למוריש ו/או שיהיו ביום פטירתו לרבות, בין היתר, ומבלי יוצא מן הכלל בחשבון הבנק שלו וכן קופות גמל על שמו ו/או המתנהלות בחשבונות הבנק שלו ו/או באמצעותם וכן קרנות פנסיה, קרנות השתלמות ופיצויים וביטוחי מנהלים השייכות למוריש בעת פטירתי; בין אם הנכסים, הרכוש הכספים והזכויות הם בבעלות המוריש היום או שיגיעו לבעלותו בדרך של העברה, רכישה, מתנה או ירושה.

למרות שאין חובה לפרט זכויות ספציפיות, כך מומלץ בכדי להקל על היורשים באיתור הנכסים והזכויות.

יש לקחת בחשבון כי מי שהמוריש קבע כמוטבים בכל הביטוחים או הקרנות (ביטוחי מנהלים, פנסיות, קרנות השתלמות, קופות גמל ) ההגדרה בקרנות גוברת על הקבוע בצוואה, ולכן יש לוודא התאמה בין הקביעה בקרנות לאמור בצוואה.

חסרונות צוואה הדדית

החיסרון העיקרי בעריכת צוואה הדדית הנו הקושי בשינוי הצוואה. מאחר ובן זוגו של המצווה מסתמך על צוואתו, באופן שצוואתו של בן הזוג מהווה תמונת מראה של צוואת המצווה, היקשה המחוקק את האפשרות לשנות הצוואה, במיוחד לאחר שבן הזוג נפטר והוריש את רכושו לבן הזוג הנותר. במקרה כזה, אם הכיר בן הזוג הנותר בת זוג חדשה וכעת רוצה הוא להוריש לה את רכושו – הוא מנוע מלעשות כן, אלא אם השיב לעיזבונו של בן הזוג שנפטר את מלוא הרכוש שירש ממנו.

מינוי מנהל עיזבון בצוואה

המצווה רשאי למנות בצוואתו מנהל עיזבון אשר יהא אמון על חלוקת העיזבון כפי שזו פורטה בצוואה. עם זאת, רצוי למנות מנהל עיזבון רק אם באמת קיים צורך ממשי בכך. רוב העיזבונות יכולים להיות מחולקים באופן שוטף ללא כל צורך במנהל עיזבון. יש לקחת בחשבון כי מנהל עיזבון רשאי להגיש בקשה לקבלת אחוז מסוים מהעיזבון אשר יהווה את "שכר טרחתו" עבור ניהול העיזבון, ובכך למעשה להפחית משוויו של כלל העיזבון.

התיקון המוצע לחוק הירושה: הזכות להפעיל חשבון דיגיטלי

בעשורים האחרונים עברו החיים שלנו לדיגיטל, וכיום לאנשים רבים קיימים חשבונות בשירותי רשת שונים – החל ממיילים ואחסון בענן ועד שירותים ומנויים שונים. אך ללא מסמך מסודר עם סיסמאות לכל חשבון, משפחות עלולות למצוא את עצמן מתחננות לענקיות טכנולוגיה שונות רק כדי לקבל גישה לחשבון, שאולי הכיל מידע חשוב, ובעיקר זיכרונות ממי שלא ישובו.

בימים אלו מקדמים חקיקה אשר במסגרתה יבוצע תיקון לחוק הירושה, באופן שיאפשר להוריש את הזכות להפעיל חשבון דיגיטלי שהיו ברשותו של הנפטר לאחר מותו.

הצעת החוק מגדירה "חשבון דיגיטלי" בתור "חשבון ברשת חברתית שבו לאדם יש זכות לעריכה, שימוש ופעולות נוספות". המונח "רשת חברתית" הוגדר בהצעה כשירות ברשת האינטרנט שמאפשר למשתמש בו ליצור כינוי משתמש, לשתף תוכן עם משתמשים אחרים, ולצפות בתכנים ששיתפו ביניהם המשתמשים.

לפי ההצעה, ניתן להוריש את ה"זכות להפעיל חשבון דיגיטלי" לאדם או אנשים שייקבעו בצוואה. דברי ההסבר של הצעת החוק מציינים כי למידע הדיגיטלי יש ערך פיננסי או סנטימנטלי רב לבני המשפחה, אך התלות בספקי הגישה ובמדיניות הפרטנית שלהם והשימוש בסיסמאות גישה אישיות מגבילים את האפשרות של בני משפחה לגשת למידע לאחר המוות.

כיום, בהיעדר התיקון לחוק, בני משפחתו של המנוח נדרשים לפנות לבית המשפט לקבלת צו המאפשר גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר.

הצעת החוק החדשה מציעה שינוי מהותי ומבורך, שמטרתו להסדיר את נושא הורשת הזכויות הדיגיטליות בחקיקה הישראלית.

על מנת להבטיח שהצוואה תוכר כצוואה תקפה וניתן יהיה לקבל צו קיום צוואה לגביה, חשוב מאד לערכה על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה, בעל ניסיון ובקיאות בכל הוראות חוק הירושה ובפסיקותיו המתחדשות של בית המשפט לענייני משפחה.

מטבע הדברים, עניין זה חשוב במיוחד לאור העובדה שהמצווה לא יהיה בחיים במועד קבלת הצו לקיום הצוואה, כך שלא יוכל לתקן את הצוואה שנפסלה לאחר מותו.

רק עורך דין מקצועי ומנוסה, אשר בקיא בהוראות החוק, ידע לערוך את הצוואה כדין, באופן שישקף במדויק את רצונו של המצווה, יקח בחשבון שיקולי מיסוי רלוונטיים וימנע סכסוכים ומחלוקות מיותרות בקרב היורשים לעתיד.

משרדנו מספק גם שירות עריכת בקשה למתן צו ירושה, לאחר שנבדק ולא אותרה צוואה. גם בעניין שנראה פורמלי ופשוט יכולות להיות טעויות של אי הבנה שעלולות לגרור תביעות עתידיות עד כדי בטלות צו ירושה וצורך בתיקונו לאחר חלוקת עזבון.

לעורכת הדין ניצן הלל ניסיון מקצועי בעריכת צוואות. הנכם מוזמנים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי.